עבודה ולא בעיניים

workתודה לינשופית כי זהו פוסט תגובה ל"יש גם אנשים טובים באמצע הדרך" שהיא העלתה.

אחרי הצבא, עבדתי בעבודה לא מקצועית בפס ייצור במפעל מסווג. לא אוכל להסביר מה עשיתי מעבר לעובדה ששיחקתי בלגו ופלסטלינה וזה נחשב לעבודה מועדפת. מבחינת תנאי העבודה:
היו הסעות מסודרות.
היה חדר אוכל שבו יכולנו לאכול בתשלום סמלי ומחיר הארוחות ירד מהמשכורת ישירות, לפי מספר הארוחות בפועל .
על שעות נוספות גם היה תשלום מסודר, שהגיע עם המשכורת של החודש הבא. (בסוף חודש בדקו כמה שעות נוספות עשית בפועל , איפשרו לעובדים להסתכל ולראות לפי התאריכים ולציין טעויות אם נעשו כאלו, בדקו שוב את הרשימות של מי שנשאר באותו תאריך ותיקנו את השעות הללו.הבדיקות הללו לוקחות זמן, ולכן הכסף עליהן נכנס לכל העובדים כבר עם המשכורת הבסיסית של החודש הבא כבר, ביחד עם פירוט השעות הנוספות של החודש הקודם.

המעסיקים או האחראים היו הוגנים, למרות שרוב או כל מי שעבד שם היו אנשים משוחררים פחות משנה מהצבא (פרט למנהלי המשמרות), לא היתה אווירה של צעירות או וותיקות כפי שחשבתי שתהיה בהתחלה. זה היה נחמד, אבל זה עבודה מועדפת, הסיכוי לקידום ממנה לעבודה קבועה הוא מאוד קטן, ולכן כמעט כולם עוזבים בסוף הזמן .  היו כמה אנשים שהאחראי משמרת קלטו שהם רק מחפשים לעשות את המינימום בעבודה, או מחפשים איך לא לעבוד, ושמו אותם דווקא במקום שבו חייבים כל הזמן לעבוד קשה, באריזה: אם הם כבר באו ועובדים,אז שיקרעו את התחת . שאר האנשים באריזה פשוט יצרו לחץ חברתי שהכריח אותם לעבוד קשה כל עוד הם שם.

היה לי מילואים שבוע אחרי שהפסקתי את העבודה, ואח"כ הלכתי ללשכת התעסוקה, לחתום אבטלה. טוב, הפקיד בלשכת התעסוקה רואה בחור צעיר, שעבד  במפעל…החליט שעלי להתייצב שם כל שבוע, והוא ינסה לאתר לי עבודה, והסביר לי שלכל מקום שיציע לי, אצטרך ללכת ולעבוד שם ,או ללכת לפחות לראיון עבודה ולנסות להתקבל.הוא שאל אותי לגבי עבודה אחרונה, נסיון תעסוקתי, הסברתי לו עבודה בפס ייצור במפעל ביטחוני, וזהו. הוא רשם עובד לא מיומן, נטול מקצוע. תחזור עוד שבוע.
אני חוזר ללשכת התעסוקה לאחר שבוע , כשעה לפני השעה שביקש שאגיע , יש תור מכאן עד להודעה חדשה… וזה קיץ, חם, אין מקומות חנייה ליד, אז מגיעים בתחבורה ציבורית, והתור לא זז. מחכה, כבר עברו שעתיים מהמועד שהפקיד רצה שאבוא. ידעי מראש שיהיה תור,אז הגעתי שעה קודם. דהיינו כבר ישבתי שם שלוש שעות,ועוד לא נכנסתי אליו .בכל מקרה, הוא יוצא, ושם שלט: הפסקת צהריים, אנא חיזרו מאוחר יותר. הוא חזר, אבל יש אנשים לפני בתור. אני נכנס, הוא שואל למה באיחור של 4 שעות מהמועד שנקבע, אני מראה לו את השעה שבה החתמתי את האצבע, שעה לפני המועד. הוא נתן לי מספר של מפעל, וביקש שאתקשר ואגיע לראיון עבודה בהקדם. אני מתקשר למספר, המפעל הזה כבר חודשים לא מחפש עובדים חדשים.עוד שבוע, שוב מחתים את האצבע, שוב מופיע לי גש לפקיד , שוב המתנה של 3 שעות, אין לו  מקומות עבודה חשים, הוא גם לא מציע לי שום קורס מקצועי שילמד אותי מקצוע. הפקיד שאל אותי אם אני מחפש עבודה, כי אם לא, לא אהיה זכאי לדמי האבטלה כי לא ניסיתי למצוא עבודה. ככה עובר חודש וחצי, שבוע אחרי שבוע התגלגלתי לחתום על נוכחות כדי לקבל דמי אבטלה… ולא קיבלתי שום הצעת עבודה  או ראיון אפילו.

אחת הפעמים שאני חוזר משם, מכרים מהשכונה בדיוק עוברים עם האוטו, ושואלים מה אני עושה בחוץ בחום הזה, ומציעים לקחת אותי טרמפ.עליתי לטרמפ, וסיפרתי להם מה המצב, אז הם אמרו… אל תדאג, לא תישאר מובטל להרבה זמן. אנחנו מכירים אותך ויודעים שהיית נכס במקום הקודם, ובכל מקום שתעבוד תהיה נכס.

טוב, אני חשבתי שזה כולה שיחת עידוד, כי הייתי מבועס מהנסיעות בחום, להמתין 3 שעות רק כדי שאוכל בעוד כמה חודשים למשוך דמי אבטלה.

אחרי יומיים, הם מתקשרים אלי, ושואלים באיזה יום עלי להגיע ללשכת התעסוקה. הם שאלו אותי אם אח"כ אוכל להגיע לכתובת מסויימת בקריות, והסבירו לי איך. טוב, אני מגיע, רואה שזה הכתובת של העסק המשפחתי שלהם, לפי השלט. אני מגיע, דופק על הדלת, והם יוצאים ומבקשים שאכנס למשרד.

הם אמרו לי: אנחנו שמחים שבאת, ושהסכמת לבוא בהתראה כל כך קצרה. כפי שאתה רואה יש לנו עסק. העסק שלנו הוא אטמים מכניים. אנחנו יודעים שאולי זה לא משהו שנשמע מושך, או שהיתה לך נגיעה בזה בעבר, אבל אנחנו רוצים שתשקול בחיוב לעבוד אצלנו בעסק. אתה תתחיל בעבודה לא מקצועית , אין איזה הגדרת תפקיד שחשבנו עליה מראש. כל דבר שנצטרך בו יד ותוכל לעזור, נשמח שתעזור. השכר יהיה  שכר סטנדרטי לסטודנט. החזרי נסיעות ימסרו בסוף השבוע . מעבר לזה, אתה תמיד יכול ליסוע איתנו הלוך או חזור אם זה מתאים לך. אוכל תצטרך להביא מהביית. אנחנו לא מצפים לתשובה על המקום, אבל נשמח אם תחזיר אלינו תשובה בסופ"ש . אח"כ ערכו לי סיור קצר בעסק, שאראה מה קורה ומה עושים בו.

קודם כל הם החזירו לי את הנסיעה הלוך, ואמרו שהיום אחזור איתם אם זה בסדר מבחינתי. טוב.. נסענו.מדברים על דברים אחרים.הגענו לשכונה, הם הורידו אותי בבית, ונסעו.
אני מגיע הבייתה, אומר לאימי:תשמעי, הציעו לי לעבוד אצלם, מה את חושבת? להסכים, לא להסכים?
אמי אמרה:
מבחינת התנאים, אין מה להשוות למקום הקודם. בקודם היו לך יותר זכויות כי עבדת על בסיס חודשי, ולא יומי . גם מבחינת המחיר ששילמת על הארוחות, וזה שלא היית צריך להביא אוכל מהביית, אין מה להשוות. עם זאת, השכר שקיבלת היה מינימום, וכעת זה שכר מעל למינימום, אלא של סטודנט, ואתה עוד לא סטודנט. כל מקום אחר,תקבל את המינימום כעת, ואין סיכוי שיהיו תנאים כל כך טובים כמו במפעל הביטחוני שעבדת בו.

אתה תעבוד אצל מכרים, בעסק שלהם, יש לזה יתרונות וגם חסרונות. שאל את עצמך, נניח וזה לא ילך, עד כמה אכפת לך אם הקשר איתם יתנתק או שתהיו בכסאח?
עד כמה זה מפריע לך שהבוס הוא מכר, וכעת הוא יתן לך הנחיות או יגיד לך מה לעשות?

שאלתי את אמי האם היא ידעה על זה קודם, כי לא נראתה מופתעת. היא אמרה שהם פנו אליה לבקש את אישורה. היא אמרה שזו צריכה להיות ההחלטה שלי, ועדיף שידברו על זה ישירות מולי. סופו של דבר, התקשרתי אליהם בשבת בערב, ואמרתי להם שאני מסכים לעבוד אצלם.
הרי תנאים טובים כמו במפעל הביטחוני הזה, לא יהיו לי, אז עדיף שאחתום על אבטלה אח"כ, ולא לפני הלימודים.

עבדתי אצלם, בהתחלה יותר עבודות כלליות של סדר וניקיון עבור ביקורת של מכון התקנים. מדי פעם כשהיה זמן, הבוס חנך או הסביר לי עוד היבט של העבודה.בהתחלה הסביר מה נוהל העבודה, מה צריך לקרות, מה צריך לרשום על כל דבר, מה המשמעות של הקודים הפנימיים, אילו פרמטרים חשוב לדעת כדי שתוכל להסביר מה ביקשו בטלפון ,אם אין מישהו מנוסה יותר שיתן מענה על המקום.

זה עסק קטן, שיש בו 5 עובדים , כל אחד עם רקע אחר קצת. אף אחד לא יכול להחליף עובד אחר לחלוטין,אבל יש מידה מסוימת של חפיפה בין חלקם.  אני הייתי הכי חדש, נטול נסיון או כישורים טכניים, ולכן עזרתי במה שיכולתי, בדומה לעובד רס"ר או כלבוייניק:

  1. מעט סדר וניקיון של העסק עצמו, כי גם אם זה בית מלאכה, לא ראוי שיראה כמו מזבלה.
  2. ניקוי אטם שמגיע לשיפוץ\ שיקום .
  3. לארוז אטם מוכן למשלוח.
  4. להסתכל ולראות אילו עבודות או הזמנות מתעכבות ולדווח למנהל .
  5. להזכיר למנהל דברים שביקש שיזכירו לו.
  6. לצלם או לסרוק תעודות שונות , או מסמכים שונים עבור העסק.
  7. לעזור למנהל לחפש דברים דרך המחשב.

מעבר לזה, המנהל ביקש שאעלה יוזמות או הצעות שונות. אחת מהן הייתה לארוז ביחד סט שקשור לטיפול בדבר מאוד ספציפי, כי כרגע לוקח שעה לחפש ולאתר את כל הדברים שקשורים לעבודה הזו. לעומת זאת אם הדברים ישבו כסט, זה יקח 2 דקות להכין את הכל לעבודה.המנהל אמר לי לארוז את הסט הזה,ולחפש את הסט הנוסף, ולארוז כל סט בנפרד בקופסא ולרשום את הלקוח והפריט\ מק"ט שהסט נועד עבורו.

הדבר הבא, היה יוזמה של המנהלת , שאעדכן את ספר הטלפונים של הלקוחות והספקים.
זה נשמע פשוט, אבל הוא תמיד עודכן בכתב יד, ולא הודפס מחדש ב3 שנים האחרונות בערך, אז חלקו לא היה ממש רלוונטי, וחלקו לא היה ממש מעודכן בצורה סבירה, כי היו לא מעט שינויים בזמן הזה.
תחילה, הקלדתי את הכל לאותה לשונית באקסל.היו כל מיני מספרי טלפון, שלא היה לי ברור של מי הם בגירסה של הנייר.כשהתחלתי להקליד אותם, האקסל עושה השלמה אוטומטית, וזה נתן לי רעיון: להפעיל חיפוש לפי הספרות הראשונות וזה גילה לי של מי הטלפון הזה,והעברתי אותו לאזור של אותו עסק.
כשסיימתי,אחרי יומיים  קראתי למנהלת, כדי שתעזור טיפה לעשות סדר:
עם חלק מהספקים כבר לא עבדו יותר.
חלק מהלקוחות פשטו את הרגל, או שמכרו לחברה אחרת גדולה יותר, אז השם השתנה, וגם חלק מבעלי התפקידים התחלפו. חלק מהטלפונים לא היו רלוונטיים, או שחלק מהפלאפונים היו אישיים ואותם אנשים עברו תפקיד. חלק מהמקומות, היה מספר של פקס ורשמתי כטלפון כי לא ידעתי שזה פקס.

המנהלת התפלאה איך זה לקח לי כל כך מעט זמן, כשאחרים התייאשו אחרי שבוע ולא התקדמו!?
הסברתי לה על ההשלמה האוטומטית של האקסל, ועל הנחה שלי שאם המספר שונה רק בשלוש הספרות האחרונות, אז סביר שזה אותו עסק.תיקנו חלקית ומחקנו חלק מהדברים שלא רלוונטיים, עד שנאלצה לפנות ולטפל בדברים אחרים, והכריזה שסיימתי את עבודתי על ספר טלפונים הזה.
אחרי שזה היה מתוקן , הוספתי 2 לשוניות שיהיו בהתחלת המסמך:
לשונית ספקים, ולשונית לקוחות .

בלשונית ספקים, היו כל השמות של הספקים. כל שם היה היפר קישור לאזור במסמך שבו יש את רשימת בעלי התפקידים  באירגון ,טלפונים  ופלאפונים שלהם באירגון, ואי מייל.
בלשונית לקוחות,היה בדיוק אותו דבר,רק עם לקוחות.  זה נועד לעזור במקרה שלא זוכרים את השם במדוייק של העסק,מסתכלים נזכרים וישר לוחצים כדי להגיע למידע.

אני לא עבדתי שם בצורה סדירה 3 שנים, אבל עדיין כל פעם שהמנהלים נעזרים בדברים שהצעתי לעשות , הם מתקשרים ואומרים: "אתה לא תאמין, זוכר שהצעת לאגד את כלי העבודה שקשורים ללקוח הזה והזה ? " אז אתמול, אחרי הרבה מאוד זמן, הלקוח התקשר וביקש דחוף שנשפץ. רק בזכות העובדה שכלי העבודה היו מאוגדים כסט במקום ידוע, יכולתי לקבל מהם את העבודה .

אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , ,
פורסם ב-חברה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: