בשבוע האחרון יותר ויותר אנשים פונים אלי ושואלים האם צריך להתכונן לרעידת אדמה גדולה יותר? הם פונים אלי מאחר שאני לומד גיאולוגיה, ורעידות אדמה זהו כמובן תהליך גיאולוגי.
אבל גיאולוגיה זה לא רק רעידות אדמה.
גיאולוגיה זה חקר של הסלעים שמתחת לקרקע, חקר המבנה של כדור הארץ, ונסיון לתת תיאור,הסבר ואף קצבים או משוואות או מודלים לתהליכים השונים שהתרחשו , שמתרחשים ושיתרחשו בכדור הארץ. זה לא רק לחיפושי גז ונפט, או לחיפוש זהב יהלומים או משאבים אחרים מבטן האדמה, או רק לאסונות טבע. גיאולוגיה זה לחקור ולהבין טוב יותר את כדור הארץ, ותופעות שקשורות לסלעים בו. הבנה של תהליכי מיים סלע, והכרה של מי התהום, יכולה לעזור להשיב מים בלתי ראויים לשתייה למי שתייה באמצעות חילחול. הבנה והכרה של סוג המבלע, יכולה לעזור למנוע התפשטות מזהמים למי השתייה.
ישנם בגיאולוגיה כמה עקרונות פשוטים.
עיקרון "העבר הוא המפתח לעתיד", או כפי שכתוב בספר קהלת פרק א : "ט מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש. י יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא: כבר היה לעולמים, אשר היה מלפנינו " .
הרעיון בגיאולוגיה הוא לחקור את מה שנמצא על פני השטח בהתחלה, כי זה מה שנגיש לנו. לזהות את העדויות הגיאולוגיות השונות לתהליכים. אחרי שזיהינו את העדויות, לנסות למצוא מענה לשאלה: מה גרם לזה? למשל: מדוע הנחל הזה מתחתר אחורה, בעוד שהנחל הסמוך לו אינו מתחתר? התשובה יכולה להיות מהירות הזרימה של כל אחד מהם, כמות הסחף שיש בנחל, סוג המסלע בקרקעיתו. לכל אלו יש השפעה.
כדי לבוא ולמצוא מה התרומה , מה האפקטיביות של כל הסבר אפשרי, ישנן שתי אפשרויות: לבנות מודל מוקטן של הנחל כעת, והריץ ניסויים שבהם באחד אנו משנים רק את סוג המסלע. בשני נשנה את מהירות הזרימה בנחל(רק מים, בלי הסחף). בשלישי נשנה רק את כמות הגרופת שהנחל לוקח, וניתן לניסוי לרוץ כמה שנים.
אופציה אחרת, להכניס את הנתונים ולבנות מודל ממוחשב. ההרצה של המודל הממוחשב, תיתן מענה במשך דקות עד שבועות, כתלות במורכבות המודל והמשתנים שנכניס.
אבל איך נדע מה מהם נכון? אנחנו חייבים למצוא עדויות למה היה המצב של הנחל והמפל בעבר, ולהשוות את הפרופיל שלו לזה של היום על מנת לראות ולהשוות בין הפרופיל ההתחלתי, לפרופיל הסופי. את מיקום וזווית הנחל בעבר, נוכל לחפש או בשטח, בדמות עמודים שנשאר ממפלס זרימתו הקודם, או מצילומים או איורים או עדויות של אנשים שזוכרים או שכתבו.
אם יש מעבר לתיעוד של הפרופיל של המפל, (מיקום, שיפוע מעליו ובהמשך הערוץ) גם תיעוד של הזמן, נוכל לנסות למצוא את הקצבים גם כן.
בגיאולוגיה ישנו עיקרון נוסף, שגם אותו אדגים עם המפל: עיקרון הסכין והלחם. הנחל, לא יכל להתחתר דרך ההרים וליצור את המפל, אם הם לא היו שם. יתכן שהנחל החל להתחתר ביחד עם היווצרות ההרים, ויתכן שרק אחרי שסיימו להתרומם, הנחל החל להתחתר. יתכן וההרים היו שם, והנחל החל להתחתר הרבה אחריהם, כשהיה שינוי במפלס הים.
הנחת המצב, הוא שכל אירוע שהתרחב שעבר, יכול להתרחש שוב, כשיהיו תנאים דומים. לא תמיד אנו מודעים שהאירועים התרחשו בעבר, כי לא כל העדויות שנחקקו בסלעים, גם השתמרו בהם. יתכן והעדויות נשמרו, ולא התגלו. יתכן והעדויות התגלו, אבל הפרשנות שניתנה, ההסבר היה אירוע אחר.
גיאולוגים יכולים לעזור להבין מה היו התנאים בעבר שהובילו לתהליך מסויים, ובהינתן תנאים דומים כיום, יתכן והאירוע יתרחש שוב. גיאולוגים, או ליתר דיוק סייסמולוגים יכולים לחקור ולגלות מה היה מקור הרעש, מה הייתה עוצמתו, או לגלות רעידות קטנות שמתרחשות בעת התמלאות תא מגמה שהיה ד כה מרוקן, מה שיכול להעיד על עלייה בפעילות של הר געש רדום, עוד לפני שמתחיל להעלות עשן. זה לא אומר שאפשר לאמר בוודאות ששבוע מהרגע שהרעידות הקטנות מעל לתא המגמה החלו, ההר יתתחיל להוציא עשן, או להתפרץ, כמו שלא אומר שאפשר ללאמר בוודאות שבעוד שבוע או שבועיים תהיה רעידה בעצמה שש כי היו שמונה רעידות בעצמה שנעה בין שתיים לשלוש במרחק מסויים תוך ככה וככה שעות. בכל המאתים שנה שהמחקר הגיאולוגי קיים, גיאולוגים חזו רק פעם אחת שתהיה רעידת אדמה בעצמה מסויימת במקום מסויים. הרעידה התרחשה כמה שנים טובות אחרי התאריך שהגיאולוגים חזו שבו תתרחש.
הגיאולוגים יכולים לאתר עדויות לתופעות, ולתארך, ביחד עם היסטוריונים למשל. גיאולוגים יכולים לדעת מה היתה עצמת הרעש בהווה, או בעבר. אבל בסופו של דבר, גיאולוג יכול לבוא ולאמר שאחת ל50 שנה, צפוי רעש בעצמה מסויימת במקום מסויים. אחת לעשר שנים, צפוי שיתרחש רעש בעצמה פחותה יותר. גיאולוגים לא קובעים את התקן לבטיחות בבנייה. גיאולוגים לא מחליטים האם המבנים צריכים לעמוד ברעש שצפוי אחת ל50 שנה, או אחת למאה שנה!?
מיפוי גיאולוגי טוב יותר של תת הקרקע, של הסלעים, איתור שברים בתת הקרקע, הכרת המורפולוגיה התת קרקעית, ביחד עם הכרה של המסלע, וביחד עם היכרות של תכונות הסלעים עצמם, יכולים לתת מפת סיכונים סייסמיים מדוייקת יותר, והקבלנים ידעו איך לחזק את הבניינים טוב יותר מפני רעידות אדמה, או לחילופין לדעת לא לבנות שם, אלא להשאיר כשטח פתוח.
אבל מעבר לרמה של הקבלנים, בהנה זו יכולה לעזור ברמת מתאר העיר: יצירת מערכת ניקוז אפקטיבית יותר בחרבי העיר שמתחשבת בנתונים גיאולוגיים , תמנע הצפות של כבישים ובתים למשל.
הכבישים יהיו מוגנים יותר מפני הידרדרות סלעים מהמדרון מעל, או ממפולות סלעים, או זרמי עכירות בתיכנון נכון. השכונות למגורים יהיו מוגנות טוב יותר מצונמי, או מגלישת הבית כולו.
השאלות וההחלטות האם הגיע הזמן לפנות שכונות או ערים מבתיהן בגלל חשש מהתפרצות הר געש שסייסמולוגים התריעו עליו, או חשש ממפולות בוץ או סלעים בעקבות רעשי משנה או בעקבות חשש מרעידה חזקה יותר בעתיד, היא החלטה מנהלתית, מדינית, פוליטית, תקציבית, ולא החלטה מדעית . גיאולוגים יכולים רק לבוא ולאמר התנאים מתאימים להיווצרות האסון, או שלא. גם כאשר התנאים מתאימים להיווצרות אסון, זה לא מחייב שיתרחש באותו הרגע. יתכן אפילו שיווצר שבר בסלע על מדרון, אבל החלק של המדרון שמעל לשבר, לא יגלוש למטה, אפילו שהתנתק.
optikay 