האם המסע לפולין חשוב בכל מחיר?

סרט שיזמה התלמידה ליאור תמאם קורל מלכה העורכת בסרט, והצלם גיא נגר כולם ככל הנראה מהוד השרון מעלה על נס בדיוק את השאלה הזו, האם המסע לפולין חשוב בכל מחיר
המורים נגדו מאחר שלדעתם

  1. הנוער לא מוכן להתמודד עם המראות והחוויות של המחנות.
  2. המסע הזה פוגע ברצף הלימודים הטבעי, בשנה שבה כבר יש בגרויות.
  3. רכז המגמה לתקשורת, אמר שהוא נחרד מאותן תמונות של המסע לפולין שחוזרות על עצמן  של אותם תלמידים עטופים בדגלי מדינת ישראל ובלאומנות ומוחצנות כאלה."

רותם תמאם, מעלה בסרט את השאלה האם לא עדיף להפגיש את בני הנוער יותר  עם ניצולי השואה פה בארץ, לחתוך את העלויות של המסע, ולתרום אותו פשוט לשיפור תנאי חייהם של ניצולי השואה?

לדעתי, המורים צודקים. המסע הזה לא מתאים לכולם. מי שמגיע רק כי לחצו עליו, ולא מבחירתו החופשית, ומרצונו האישי לעולם לא יהיה מוכן למראות ולחוויות הללו. גם אלו שיוצאים למסע דווקא כדי לראות את  כל המקומות הנוראיים הללו, זה לא מעיד שהם מוכנים או בשלים להבין את התהליך כולו, ושיפיקו תועלת מהמסע.
בלי ספק, ללא הכנה מנטלית, והכנה של לימודים של רקע  בהיסטוריה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה טיפה, יהיה מאוד מאוד קשה לנוער, או כלל אחד אחר להתמודד עם מסע שכזה.
אבל האם זה אומר שצריך או עדיף לבטלו, במקום לנסות לוודא שכל מי שמעוניין לצאת למסע, או כל מי שיוצא אליו יוצא מהסיבות הנכונות, וגם עבר הכנה הכי טובה שאפשר על מנת שיפיק את המקסימום מהמסע הקשה הזה?!

בקשר ללאומנות שמפריעה לאותו רכז מגמת תקשורת, לנסות למנוע תמונות שכאלו, זה יהיה בלתי אפשרי כמו לנסות לטעות שהשואה לא החישה את הקמת מדינת ישראל. כן יש את הקשר הזה, כן ישנה חשיבות שכזו. אותו מרצה ורכז נכבד, שוכח שלפני ששני הפסים הכחולים הללו עם המגן דוד היה סמל המדינה, זה היה הטלית. רוב מי שיוצא למסע הזה, לא מניח תפילין כל יום, ולכן לא יביא איתו טלית, אבל אותו דגל שהוא יוצא כל כך נגד ההחצנה שלו על אדמת פולין, זה בדיוק הסמל של כל מה שהגרמנים ניסו להחריב. אז לא ראוי לאפשר למי שרוצה כן להצטלם בתמונות שכאלו? הרי גם היום יש מי שמכחיש את השואה, וטוען שלא התרחשה. צילומים מאותם מחנות, והחוויות והסיפורים והרגשות של מי שביקר במחנות הללו על אדמת פולין, זה הנשק שישאר לנו נגד מכחישי שואה כאשר כל הדור של הניצולים עצמם יעלמו. ספרים או היסטוריה אפשר לשכתב, סירטונים אפשר לערוך, אבל חוויות של אנשים שהיו שם, אי אפשר לערוך או להגיד שזה לא חוויה או הרגשה אמיתית.

אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , , , , , , , , ,
פורסם ב-אתיקה, חברה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: