דרך ארץ בדרכים?

אפשר בבקשה קצת תרבות ודרך ארץ בדרכים בארץ!?
היום נסעתי ברכבת… הגעתי מוקדם לתחנה על מנת לקנות כרטיסייה בלי לחץ.
כשעמדתי בתור, גיליתי שיש רכבת שיוצאת חצי שעה לפניה, למקום אחר.
אני פשוט שאלתי את מי שמאחורי, מי מהם צריך לעלות על הרכבת שיוצאת עוד 10 דקות? נתתי לכולם לגשת לקופה, לפני.  אם הרכבת שלי תגיע חצי שעה מאוחר יותר רק, והם לחוצים להספיק לרכבת שלפני, למה לא לתת להם סיכוי טוב יותר להגיע לרציף ולרכבת שלהם בלי הלשון בחוץ, או שלא יפסידו את הרכבת?
אחד האנשים שאל בקופה גם מתי הרכבת יוצאת, והתלונן שלוח הזמנים באינטרנט לא מדוייק, בפני הפקידה.
היו כמה אנשים שאמרו לאותה אחת: גברת, יש לך כרטיס, זה לא הזמן לשאול שאלות, לכי לרציף.
אני מבין שהם לחוצים, אבל השתי שאלות והמענה עליהן זה עשירית מהזמן שנחסך מהם כשפיניתי להם את התור.

באירופה, זה קורה אוטומטית. מי שצריך להספיק לרכבת או אוטובוס קודם, יפנו לו את התור על מנת שיספיק. אבל כאן בארץ, זה כמעט ולא קורה.
אותו דבר קורה גם בכבישים… אוטובוסים שרוצים לצאת מהתחנה ולהשתלב בנתיב שממשיך ישר, נחסמים ע"י מכוניות שרוצות לקחת את הנתיב שפונה ימינה, ולא מאפשרות לאוטובוס להשתלב לפניהן, ולקחת את הנתיב הימני אחרי האוטובוס, אלא חייבים לחסום אותו ולנסות לעבור מלפניו.

אתמול, נהגתי ומכונית בצבע אדום יצאה מחנייה ב45 מעלות לכביש, בלי לאותת, בלי אורות אפילו. אלמלא שמתי לב אליה בזמן, וחתכתי שמאלה בלי לעפעף, הוא היה נכנס בי מהצד, וגם אם הייתי בולם בשיא העצמה, עדיין הייתי נכנס בו מאחורה אילו הייתי חותך נתיב שמאלה.אבל נראה לי שהוא חשב בגלל שיש לו רכב אדום,אז הכל מותר לו, כמו גם לעבור רמזור באדום מלא. נראה לי שזה היה מזל שלא צפרתי לו, אחרת אני לא יודע איך היה מגיב.

היום, נסעתי והייתי בתוך כיכר, ונאלצתי לבלום בפראות בגלל שבחור החליט שהזכות היא שלו בכיכר.הוא לא היה בחור צעיר ולא שקול, אלא מישהו שלפי מראהו כבר עבר את ה50 .

בד"כ אני לא צופר או מהבהב באורות גבוהים למי שמתנהג ככה, אלא רוטן למי שיושב במכונית.
אבל יש לא מעט נהגים גרועים או לא מתחשבים, שבא לי שמישהו יוריד אותם מהכביש.

אתמול היה נהג אחד, שאמור לתת זכות קדימה , נכנס לנתיב שיש בו תחנת אוטובוס, ומשם ניסה לגנוב שמאלה… אני אחרי תחנת האוטובוס רציתי לפנות ימינה,אז האטתי והשתלבתי אחריו בנתיב הזה, פתחתי לו את הדרך לעבור נתיב אחד שמאלה. הוא ממש לא התרגש מהמחווה הזו, אלא החליט משום מה לגמול בלנסוע עוד 50 מטר באמצע שני הנתיבים… זה שניסה לצאת ממנו, וזה שניסה להיכנס אליו, וחסם ומנע ממני לפנות ימינה.

טיפה מחשבה, והתחשבות… זה כזה קשה להשיג או לקבל בדרכים פה? טיפה אחת של דרך ארץ?

אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , , , , , , ,
פורסם ב-חברה
תגובה אחת ב“דרך ארץ בדרכים?
  1. Luckyhunch הגיב:

    בבקשה 🙂

    כמי שלא נוהגת, נדמה שזה כל מה שביכולתי לתרום בתגובה לפוסט הזה, כאות הזדהות.

    אבל כהולכת רגל – זה כבר ספור אחר:
    כהולכת רגל לא מדובר על התחשבות אלא על המנעות מפגיעה בחיי.
    לא משנה כמה מהר אגיב, מכונית תמיד מהירה יותר.
    לכן, ההמנעות חייבת להיות שלי: הנחת המוצא שלי תמיד חייבת להיות שכל הנהגים פסיכים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: