איני יודע אם המונולוג הבא הועלה ב"ארץ נהדרת" , ולא ראיתי אותו, או שזה רעיון מקורי שלי שהועלה על הכתב…
בכל מקרה, בארץ נהדרת הניתה דמות סטריאוטיפית של קופאית יוצאת חבר העמים בשם לובה… שבד"כ ביקשה כרטיס מועדון בקופה, ופירטה על המבצעים שיש, במבטא מזרח אירופאי.
להלן מונולוג איתה מהטעימות בסופר :
"אנשים" רק טועמים, פעם ועוד פעם, ופעם קציצות, ופעם דג, ובסוף לא צריכים ארוחת ערב מ"רק טעימה קטנה…" אבל לובה לא צוחקת….
חזה של לובה משהו משהו , ואנשים לא באים לטעום…
טוענים שלא יכולים אחרי שטעמו מעדן גבינה….
אבל לובה יודעת שזה לא מחלב אמיתי…..
דגים כן טועמים, אבל עוף לא?! אולי אם לובה היתה פרגית אנשים היו טועמים…
האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.
optikay 
להשאיר תגובה