זהו סיפור עצוב ומוזר,
זהו סיפור שכל כך מוכר.
הסיפור הוא על כבוד ויוקרה,
אך זהו כמובן גם אות אזהרה.
רק עלה לו נושא,
לא הספיק להתגלגל,
והנה כבר טוענים הפרשנים:
יש טעות בניווט.
הפורום לקח פניה לא נכונה.
היכן השופט שיפסול את הבן ז**ה ?!
הנושא היה טוב, הנושא היה בוער.
לא סתם,איזה דיון אפל וקודר.
והנה הוויכוח מתחיל, והמילים נזרקות,
ואיך אפשר דיון ללא העסיסיות שבברכות!?
מנהל הדיון, ממתנות שכאלו,
לא בדיוק התלהב,
ולכן הוא מייד התערב.
רצה השטח לנקות ממוקשים,
אך בלי משים הפעיל המרעומים.
מפה ומשם יריות וצעקות,
עד שהמנהל הובהל להפריד המכות.
את זה הוא הגביל,את השני הוא הזהיר,
אך הקרע נותר עמוק למכביר.
קרע כל כך עמוק, זה לא צחוק,
אך מאחד עז שכזה,לא יצא עדיין מתוק.
כעת אין מגרש משותף,
אבל עדיין יש מי שמתנהג כמו טף.
צד אחד יוצר חרם, צד שני מחפש בנרות,
היכן ומתי יעשה עבירות!?
ומה הסוף, זאת לא אדע,
רק אקווה שכל זה יהפוך
במהרה למיתוס, או אגדה…
האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.
optikay 
להשאיר תגובה