הימים האלה

מכירים את הימים האלה שכלום לא הולך לכם בעבודה\ בכל מקום או סביבה אחרת?

שום דבר מזה אינו תלוי בכם, ואפילו הבוסים שלכם שבד"כ לוחצים מכם לעשות הכל כדי למנוע ביזבוז שכזה של זמן,ולנסות למקסם את היעילות,ולא לשבת ולחכות כמו מפגרים אלא אומרים לכם לרוץ אחרי כולם, מבינים שזהו זה? שעשיתם את הכל, ועדיין הכל תקוע, ולא בגללכם?

כל חצי שעה היום היה איזשהו גורם מעכב חדש. על כל אחד מהם  הלכתי והודעתי , לבוס הישיר שלי, שלא יכל לטפל וללחוץ על אותו גורם למנוע את העיכוב,וכל פעם קיוויתי שזה העיכוב האחרון,ואח"כ אעבוד ברצף ובלי הפרעות.

תחשבו על זה בצורה הבאה:

אם אני צריך לייצר שעון, אני צריך את המנגנון, את הלוח של הספרות, וצורת חיבור בינהם, שכוללת נניח דבק.

אם אין לי את המנגנון, לא אוכל לייצר שעון.

אם אין את הדבק, לא אוכל לחבר את הכל ולהרכיב את השעון.

וכמובן שאני בעיה אם הלוח עצמו חסר או לא תקין.

היום בהתחלה לא היה את הדבק הזה, שמחבר את המנגנון ללוח.

אחרי שהגיע הדבק, היו חסרים המנגנונים של השעון,אז לא יכולנו לעבוד לשעתיים.

כשהמנגנונים הגיעו, הסתבר שחלק מהלוחות עם הספרות סדוקים,ולכן לא נוכל לעבוד עם כולם,אלא נצטרך לבדוק אחד אחד, ובחלק לא נוכל להשתמש.

ז"א שלא עבדנו ברצף, בדקנו ב7 עיניים כל דבר שעשינו, וגם לא עבדנו לפחות שליש מהיום, בגלל המחסור בחומרים.

בסוף היום אני באתי למנהל מעלי, ואמרתי לו: אני רוצה למחוק את היום הזה. הוא לא באמת קרה, זה רק סיוט רע.

הוא אמר לי: תקשיב, בהתחשב בכל ההפרעות, הגעתם לתפוקה טובה מאוד, וגם אני מעדיף למחוק אותו.

אולי לכם לא אכפת אם לא תתנו 100% בעבודה , במיוחד אם היא זמנית, אבל אני בד"כ נותן את זה, ומעדיף לעבוד כמו בנאדם, ולא לעבוד חצי שעה, להפסיק לשעתיים וחצי, לחזור לעבוד עוד שעה, ולחכות עוד שעתיים. אם היום לא הייתי בא מראש עם סוויץ' בראש שהיום הזה זה היום של מרפי, שבו כל דבר מתקלקל, והכל בצורה שמעכבת להכי הרבה זמן, הייתי מתחיל לטפס על הקירות, כי אני מעדיף לעשות את העבודה שלי,לסיים את הכמות בשקט ובלי הפרעות.

העמיתים שלי לעבודה, שאלו אותי: תגיד, איך אתה כל כך רגוע היום עם כל הפרעות, והעובדה שעד הצהריים לא עשית אפילו רבע מהכמות ביום רגיל?

אמרתי להם, שעשיתי סוויץ' בראש, כי היום זה היום של מרפי…

לא מדובר כאן בנבואה שמגשימה את עצמה, שבאתי בלי חשק ואמרתי שגם ככה לא אצליח,ולכן אין לי מה לנסות.

גם אם הייתי מנסה ולוחץ על עצמי כדי להגיע ולעבוד ביעילות גדולה יותר מהנדרש ומהמצופה,לא הייתי מגיע בסופו של יום לתוצאות טובות יותר,אלא רק הייתי מותש יותר בסופו בגלל שריפת אנרגיות על כעס.

מקווה שלא תיתקלו בהרבה ימים שכאלה, אבל אם כן, שלפחות תההי לכם איזו תחושת בטן שתבשר לכם מראש ותהיו מוכנים מנטלית לזה שהיום זה הולך להיות יום רע ושזה אינו בשליטתכם, אז שבו בצד,ואל תנסו לייעל או לפתור את המצב.

אני ממש לא מחכה לניסים בחיים שלי, אלא מאמין במשפט: "אם אין אני לי, מי לי? " אבל לפעמים צריך לדעת לא לנסות לקחת שליטה ,אלא לזרום עם הדברים.

נדב, עוד פוסט שכתבתי בקשר לעבודה, הועלה ב22/03/2009, נתקלתי בו היום מחדש . והעתקתי.

אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , ,
פורסם ב-אתיקה, חברה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: