בנייה ברת קיימא

הפוסט הזה נוצר כמענה לשאלה "ההיבט ההיסטורי-תרבותי של שיטות בניה שונות והיכולת של הדורות הבאים להתקיים" ,  ששקד העלה בפייסבוק.זהו כמו כן פוסט המשך לפוסט על אל-גוריתם סביבתי והאם בטון הוא אפור!?

שקד, דווקא ההרצאה הראשונה התייחסה יותר להיבט של הקיימות מאשר ההרצאה השניה .(אם לא נצחיל לרסן את עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, כדור הארץ ישתנה.לא בטוח שהשינוי יהיה לטובתנו, או שנשרוד אותו  כפרטים או כמין.)

ההרצאה השניה התייחסה לקיימות מההיבט של יצירת צמנט דורש הפקת אנרגיה רבה, ומייקר את בניית המבנים. איך אפשר להקטין את כמות הצמנט, ולהשיג אותו חוזק מבני? זה גם יוזיל עליויות בנייה, וגם יקטין את תרומת תעשיית הבטון לאפקט החממה כי החשמל שמפעיל את הכבשנים, נוצר ע"י דלקים פוסיליים בתחנות כוח.

לא היה התייחסות מכוונת של המרצה להיבט של בטון וקיימות, או התייחסות לטכניקות בנייה אחרות.

הבטון הרומי הוזכר עקב שאלה מדוע מבני בטון מתוכננים ל50 שנה, בעוד יש מבני בטון רומי שעומדים על כאלף שנים חצי הרוסים, ועדיין לא קרסו!? בעקבות זה, בא ההסבר על הבטון המזויין.

כמובן שאפשר גם לקחת בניין ישן, ולחזק אותו אם יעטפו את הקורות הקיימות ולו מ3 צדדים באותם בדים שהושרו בתמיסת צמנט. זה יוסיף להם חוזק, ובכח יגדיל את יכולת הקיימות של מבנה ישן.

בנוגע לבטון וקיימות, לא מתוך ההרצאה, אלא מידע אישי:
אחרי שיש פסולת בניין, כמעט הכל אפשר למחזר לבניית בניין אחר.
את הבטון אפשר לפורר, ולהשתמש בו במקום חצץ או חול לבטון החדש. את מוטות הברזל, אפשר להפריד ולהתיך מחדש לברזל, ולצקת מוטות חדשים. זה לא יפגע בחוזק של הבניין. זה יקטין את הנפח של  הפסולת בניין שנקברת, יפחית מטרד סביבתי ויפחית את התלות במכרות ברזל שפוגעים בנוף. מנגד, יהיו חייבים להתיך את הברזל , מה שידרוש השקעת אנרגיה .

חשוב לציין, שיש בעיה לדבר על קיימות בנוגע לשיטות בנייה מכמה סיבות:

  1. האם יש תקן עולמי לקיימות?מה הקריטריונים למבנה בר קיימא?
    1. האם זה הגיל למשל?
      1. מבנה בן 100 שנה נחשב לבר קיימא?
      2. מבנה בן 50 שנה? בן 200 שנה?
    2. מה בנוגע ליכולת הבידוד של המבנה? הרי מבנה לא מבודד מהסביבה, ידרוש יותר אנרגיה בחימום שלו.
    3. האם כשמדברים על שיטות בנייה וקיימות, לא ראוי לדבר גם על מיחזור מים בתוך המבנה ? (איסוף מי מזגנים למשל או מים הממרזבים , להדחת אסלות או להשקיית גינות נוי .)
    4. האם מבנה בר קיימא, לא צריך גם להשתלב ולא לפגוע בנוף , אלא להשתלב איתו ?
    5. האם לא ראוי שמבנה בר קיימא יוכל לייצר לפחות חלק מהאנרגיה שבה הוא משתמש בעצמו? (רעפים או חלונות סולריים  או טורבינות רוח למשל )
    6. זה בעצם מוביל, לבנייה בתקן ירוק. מבחנתי זה אחד המרכיבים הכי חשובים כשבאים לדבר על בנייה ברת קיימא . אין תקן בניה ירוק ואחיד בעולם, בכל מדינה ההגדרות והדרישות שונות, אם בכלל יש הנחיות או חשיבה על תקן שכזה.
  2.   חלק משיטות הבנייה המסורתיות, מעולם לא תועדו ולא עקבו אחרי המבנים הישנים הללו, ולא בחנו מה הנזקים שנוצרים בהם לאחר זמן מסויים. גם אם יש מבנה ישן כזה, בד"כ בגלל ערכו ההיסטורי לא יאפשרו לחתוך חלק ממנו ולראות מה קורה בתוך הקירות שלו. (בתים שבהם יש קש, חציר בפנים, ומצופים בחימר)
  3. בכל אזור מבנים אחרים יכולים להיחשב כקיימות:
    1. בתי טין או בוץ, שיכולים להתאים בצורה טובה לאזור צחיח באפריקה, לא יתאימו לאזור גשום יותר, כמו אזור מונסון ( גם הוא באפריקה) , או עם אקלים גשום יותר. (לונדון רבתי).
    2. מבנה בישראל שנחשב לטוב, ביפן יחשב כמבנה שאינו כזה כי אינו עומד בתנאים המקומיים של רעידות אדמה, ולכן אינו בר קיימא.
    3. בתים בארה"ב שיכולים לעמוד בצורה טובה מול הוריקן שמכסה שטח רחב בלי לקרוס, (העץ מספיק גמיש כדי להתכופף ולחזור לצורתו המקורית מבלי להישבר,) לא יעמדו בטורנדו מאחר שהרוחות בטורנדו חזקות יותר.
    4. בתי עץ שישרדו רעידת אדמה חזקה, כפי שהתרחשה בסן פרנסיסקו, לא ישרדו  בהכרח בשריפות שעלולות להתפתח אחרי הרעידות.
אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , , , , , , , , ,
פורסם ב-חברה, חדשות
2 תגובות ב“בנייה ברת קיימא
  1. Luckyhunch הגיב:

    בניה ברת קיימא מתייחסת לצדדים חברתיים, אקולוגיים, כלכליים. יש סטנדרטים, אין הסכמה עליהם. בניה ירוקה נחשבת בניה ברת קיימא. אנרגיה ירוקה גם. למעשה, קאי, דיברנו על זה כבר כאן – http://bestplace0nway.wordpress.com/2011/08/24/%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94/ וגם העלינו כמה וכמה דוגמאות לחיזוק דעותינו.

    זאת ההגדרה הויקיפדית:
    "קיימות (באנגלית: Sustainability) במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קַיָּמָה (המונח נקבע על ידי האקדמיה ללשון העברית כחלופה לצירוף הארמי בת קְיָמָא), היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגות בנות קיימה. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית."
    מעבר להגדרה האקסיומטית הזאת, הנושא פתוח לפרשנויות ואין הסכמה. ראה כאן – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
    יש תקנים וסטנדרטים שתאגידים גדולים קיבלו על עצמם במשותף בעיקר בתחום של קיימות כלכלית וקיימות חברתית, אבל לא בתחום הבניה – http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainability_standards_and_certification. התרשמתי שעל זה עדיין אין הסכמה בכלל, וכנראה שבינתיים למקבלי ההחלטות אין אינטרס שתהיה. מודעות ציבורית ודרישה גוברת בציבור לבנייה כזאת הן כנראה הדבר היחיד שיוכל לשנות המצב הקיים הזה.

  2. Luckyhunch הגיב:

    לגבי ההסטוריה של בניינים, ממה הם עשויים והתהליכים שעברו עליהם מבחינת חוזק חומרים והשפעה על הסביבה, יש תיעוד נרחב על כך וגם יש מיכשור מתוחכם שמאפשר לבדוק חלק גדול מזה בלי לפרק שום חלק ממבנה קיים. הידע הזה זוכה לשמוש נרחב בשימור מבנים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים, אבל כאמור – אין אינטרס להשקיע ההון והמשאבים האלה למטרת קיימות אנושית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: