מסיפורי הרכבת…
ישבתי ברכבת, ומולי התיישב בחור והוציא לפטופ. הוא הוציא גם ספר שאלות וספר תשובות, ובמקביל הסתכל על הלפטופ. שאלתי אותו מה האו לומד, והוא ענה לי פסיכולוגיה, לתואר שני. אמרתי לו שזה מצחיק, כי אין הרבה אנשים שהיה יכול לשבת מולם, שמייצגים ניגוד גדול יותר באופי המקצוע . הוא שאל אותי מה אני לומד, ועניתי לו .הוא אמר זה באמת אחד המקצועות שהכי מנוגדים , כי זה תיאוריות חברתיות, ודרכי חינוך, שזה דברים ערפילאיים, ותיאוריות על התנהגות האנשים, ואילו מה שאתה לומד, זה שתי רגליים עמוק עמוק בקרקע.
אחרי זהבחור ירד, בת"א עלו המון חיילים, שחיפשו איפה יש שקע . חיילת אחת התיישבה מולי, ושאלה: מאיפה ידעת מה אני מחפשת? אמרתי לה הסתכלת לא על המושבים, אלא מעליהם,אז זה היה ברור. היא אמרה, אז הייתי דיי שקופה, לא?! אמרתי לה במובן הזה כן, היה ברור מה את מחפשת.מעבר לזה, חיילים לא תמיד יוצאים ומספיקים לטעון את הפלאפון לפני בגלל כל מיני אילוצים. אבל לפחות היא בדרך הביתה, בניגוד לחיילים אחרים שסוגרים שבת בבסיס.
אחר כך מישהו עבר בין הקרונות והודיע: המשיח בדרך, הוא עלה על טיסה מברוקלין, בואו קבלו את פניו עם תפילין… שאלתי את אותה חיילת, שישבה מולי :אז החמור עלה על אותה טיסה איתו, או טיסה אחת לפניו? ומשרד החקלאות אישר את הגעת החמור מברוקלין לפני המשיח!? אבל הבחור הזה בלי ספק היה יהודי כשר מזרע בית דוד, הוא היה עם פאות מסולסלות וזקן ג'ינג'י!
בתל אביב תחנה אחר כך, עלו מלא מלא אנשים.
אחת מהן מוטת שירות לקוחות, וותיקה כי היא הסבירה לכמה מעובדיה על דברים שעשו לא נכון, כמו לא לשאול לקוח אם יש לו משרד פירסום, כי אחרת קמפיין הפירסום לא יצליח, או שיהיו ללקוח הוצאות שמבחינתו בלתי צפויות , דבר שהיה אפשר למנוע מההתחלה, אם היו מדברים מראש.
אבל למה היא חושבת שהשיחה שלה מעניינת את כל הקרון של הרכבת? אי אפשר ליסוע ברכבת בשלווה בלי אוזניות עליך כדי לזכות לשקט ?
מזל שזו רכבת בלי עצירות ביניים, וארד מהר יחסית,אבל בינתיים אקווה שהיא תאבד קליטה כמה שיותר מהר.
לצערה, היא אכן איבדה את הקליטה ולא יכלה להמשיך את השיחה.
להשאיר תגובה