מסיכות בעולם האמיתי והווירטואלי

הן בעולם הווירטואלי, והן בעולם האמיתי, אנחנו כאנשים לובשים מסיכות.

אנחנו לובשים מסיכות על מנת ליצור רושם ראשוני טוב יותר, כדי להישאר כחלק מהרוב גם אם הדיעה האמיתית שלנו היא שונה בקצת או הרבה, אנחנו לובשים מסיכות כדי להסתיר על הרגשות שלנו.

נניח ונפגענו ממישהו שאנחנו יודעים שצפוי לו קידום מהיר בעבודה, ועשוי להות הבוס שלנו. כמה מכם ינסו להסתיר את העובדה שפגע בכם בהתנהגותו,וכמה יעדיפו להבליג על זה, על מנת לשמור על יחסים טובים איתו?

בעולם הוירטואלי עם זאת, מטרת המסיכות היא שונה קצת.

יש לנו אנונימיות שמאפשרת לנו את חופש הדיעה וחופש הביטוי בצורה מוחלטת.

המסיכה עם זאת, מתחילה בכינוי שאנחנו לוקחים על עצמנו. היא באה לבטא פן אחד,חלק אחד מאיתנו ומשמשת על מנת לנציג את עצמנו.

חלק בוחרים להציג שם אמיתי, וגיל,חלק בוחרים להציג את עצמם כאלים,או דמויות מיתולוגיות, וחלק עם תכונות אופי.

לעיתים המסיכות נוצרו בעיקר כדי להמשיך לפעול בסביבה שבה "שרפתי" את עצמי, שבה אנשים לא מוכנים להגיב לדברי,אז יוצרים כינוי חדש, עם תדמית נקייה וללא רבב, ומנסים להביע את אותם דברים באוזני אותם אנשים, רק שכעת הם מוכנים לשמוע .

אבל המסיכות הללו לא עובדות על כולם.

אני הייתי פעם מנהל בחדר בצ'אט. התרגלתי לזהות אנשים שהעפתי שחזרו בשם אחר לחדר לפי היוזר שלהם,או לפי הכתובת שקיבלו כשהתחברו לספק האינטרנט, (לא IP של המחשב, אבל בכל זאת מגלה הרבה) .

לכל מי שלא מכיר את הצ'אטים, להלן שיר שיסביר קצת…

זה לא עוזר מול אנשים שהתחברו דרך פרוקסי,ולכן על מנת לזהות אותם מחדש, הסתמכתי לא פעם בזיהוי סיגנון כתיבה.

מי כותב עם כמה שגיאות כתיב,מי טורח לתקן אותן, וכמה נסיונות הוא משקיע בזה, למי המשתמש מעדיף לפנות,לגברים או לנשים, מה המשלב הלשוני שלו, ותוך כמה זמן הוא הגיב?(זמן תגובה, רלוונטי בעיקר בצ'אט,ולא בפורום,וכנ"ל שגיאות הקלדה, שיש מספיק זמן לתקן אותן לפני שלוחצים על שלח,ולכן יש פחות מהן בפורומים לעומת צ'אט.)

אתם מבינים? הוא יכול להחליף שם,אבל הוא לא יכול להחליף סיגנון כתיבה.

הדילמה היא תמיד, האם לחשוף שאני יודע שאורח תחת הכינוי זה וזה, והחבר בקהילות בכינוי זה וזה, הם אותו אדם?

ברור שהידע הזה עוזר בתגובות לטרולים,או לכינויים שבעיני הם עלולים להיות טרולים, כשמגיעים בכינוי חדש, אבל אני מעדיף להגיב לפי התוכן,ולא לפי הדובר, גם אם מדובר בטרול.

(מתוקף היותי מפקח על פורום בקהילה, אני מעדיף לדעת מראש על כינויים כפולים, כדי לדעת מראש מי עלול להסתבך במריבות עם אחרים בקהילה, או מי עלול ליצור פליימינג בהודעותיו,ולעבור עליהן בתדירות גבוהה, על מנת למנוע שריפות )

עוד דילמה שעומדת בפני היא כמובן: האם להודיע לאותו אחד שאני מודע לכפילות בכינויים,או לכינוי הקודם שלו?

מה שאני החלטתי, זה מאחר שאני מגיב לתוכן,ולא לדובר, אין טעם בעיני לגלות לדובר שהכינוי הקודם שלו נחשף. זה לא שמעצם הגילוי אותו אחד שרוף בעיני,ויזכה בדיוק ליחס שזכה לקבל בכינוי הקודם. אני נותן לו לפתוח דף חלק, ורק הזמן יגיד האם ניצל את ההזדמנות, או ששוב פעם חשף בעצמו את האופי שלו, לאחרים.

שנה טובה, ותחשבו איזה מסיכות אתם מוכנים להסיר בשנה הקרובה…

לא כל דמות פיקטיבית היא בוט או טרול. לפעמים המסיכה הזאת מכסה את האזורים שבגללם אנו ביום יום מסתירים את האזורים שאנחנו מגלים רק במעטה האנונימיות.

אני אוהב את המסכות. בוחר מה לחשוף ומה לא…

א. כי אנחנו כמו בצל… בהתחלה חמוצים,אבל אחרי בישול מתאים, ממש מתוקים.

הבישול הזה יכול להיות היכרות, יכול להיות סתם כורח הנסיבות שחייבו,

או אפילו סתם קליק.

הסיבה היותר רצינית, היא ככל שאדם בטוח בעצמו ובכישוריו,ככה הוא נזקק פחות ופחות למסיכות הללו. אדם שמוריד או מוותר על מסיכה אחרי שהתאימה לו והתרגל אליה, בעצם נאלץ להגדיל את הכישורים\ היכולות שלו על מנת לשמר על אותה תדמית, ולכן זה חיוני וחיובי לכל ההעצמה העצמית שלנו כאדם.

3) זה להתחבר לאני האמיתי שלך,ולא להסתיר אותו או להתנהג בצביעות בגלל אנשים אחרים. כל פעם שאנחנו פועלים לפי האני העצמי,לפי היושר הפנימי הזה, אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, וחופשיים. כל מסיכה או שכבה כזו, מצד אחד היא מגינה עלינו לפעמים, מצד שני היא מגבילה ומצמצמת אותנו.

אבל זאת רק דעתי.

ויז'ינד, לא אמרתי שכל אחד שמסתתר מאחורי מסיכה הוא טרול, אבל מסיכה היא כלי חשוב לטרול,והוא לובש ופושט אותה במהירות רבה יותר מאנשים אחרים, ואותם אנשים, שידעו שהם יכולים להחליף כמה מסיכות שהם רוצים, לשנות סיגנון תגובות(בדיבור או בכתיבה) , זה הרבה יותר קשה, וכמעט שלא מעשי

אודות

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

עם התגית: , , , , , , ,
פורסם ב-אתיקה, חברה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: