בלוג זה הוא האנטי תזה לבלוג שעידן ביקש.
ציפיות, זיכרונות מהחופש הקודם, זה רלוונטי לכל חופש, לכל חג, לאו דווקא לחופש הגדול.
זכרונות משנת הלימודים, וציפיות לשנת הלימודים החדשה, בד"כ עושים משהו כזה בשיעור הראשון בכל שנה עם המחנכת.
תוכניות, ורשימות של דברים שחייבים להספיק, זה רלוונטי לתמיד,ולא רק לחופש הגדול.
יש משפט שאומר: ההווה זה מה שקורה לך בזמן שאתה בונה את העתיד,על סמך הטעויות שעשית בעבר.
כל תוכנית, לא משנה כמה מקדמי ביטחון תשים,תמיד היא עלולה להשתבש ולא לצאת אל הפועל,או לצאת לפועל עם שינויים.
אפילו דבר פשוט, כמו ללכת לסרט עם חברים:
או שחבר אחד יאחר,ותגיעו לאחר שאי אפשר להיכנס לסרט, או שהכרטיסים יאזלו, או שתחליטו לעבור לבאולינג ברגע האחרון…
תעברו ותבדקו ברצינות: כמה פעמים ביצעתם תוכניות שלכם בדיוק כפי שתיכננתם אותן?
ככל שיש יותר אנשים שצריכים לקחת חלק בתוכנית,יש יותר סיכוי שהיא תבוצע עם שינויים ,קלים או רציניים.
עצם הקביעה של החופש הגדול כחופש גדול, זה קיבעון מחשבתי שהוא האנטיתזה לחופש, מבחינתי לפחות.
תמיד אפשר לתכנן או לעשות את כל הדברים שעידן ביקש שנכתוב עליהם.
תמיד האדם הוא חופשי, למרות שבד"כ לאדם יש נטייה לכבול את עצמו ולחשוב שאין לו שום מידה של חופש, במיוחד כשהוא בבית הספר.
אבל, תמיד לאדם יש חופש, רק המחיר נראה גבוהה מידי על מנת לקחת אותו:
אדם יכול לא לבוא לבית הספר, או לא להשקיע ולא ללמוד ברצינות. לא שמנה מה פעמים הוא יבריז, איזה עונשים הוא יקבל מבית הספר או מהוריו, הבחירה האם ללמוד או להגיע בכלל, היא שלו.אבל הוא מעדיף ללמוד,על מנת להיות חלק מהעדר, או על מנת אח"כ להמשיך ולהתקבל ללימודים היכן שירצה, ולכן כבר בכיתה ט חשוב מה יהיה הציון בפיזיקה,על מנת שאולי אם ייה לי כוח, אבחר בזה כמקצוע מוגבר עד י"ב.
סתם, משהו שהזכיר לי חופש מחשבתי, מתוך בריאן כוכב עליון, של מונטי פיטון:
כל אדם צריך וכשהוא מבין את זה, הוא בוחר את גבולותיו ואת המוסכמות שהוא מקשיב להן על דעת עצמו.כפי שניסה בריין בקטע הזה להעביר למאמיניו,ורק אחד הבין אותו וירד עד לסוף דעתו,ולא חזר כמו תוכי אחריו… זה שאמר( i'm not ( individual .
שום חוק אינו חל על שום אדם,אם הוא בוחר שלא לקיים את החוק או הכלל הזה, בתנאי שהוא מוכן לשלם את המחיר שנדרש בגלל אי החלת החוק על עצמו, הוא מתנהג כבוגר ולוקח אחריות על עצמו .
אמנם,אם אדם לא רוצה לקחת על עצמו שום כלל חברתי, שום כלל שנכפה עליו מבחוץ, הוא צריך לחיות לבדו,על אי בודד, בלי אישה או חברה,או חבר, כי גם הם בסופו של דבר ינסו לכפות עליו איזשהו כלל או מנהג חיצוני.
רק מתוך הכרה אמיתית של אדם בגבולותיו, הוא חופשי באמת. רק אחרי שהוא בוחר לעצמו את כלוב הזהב שלו.
אבל זאת רק דעתי, בפוסט שהוא אנטיתזה לחופש הגדול.
נ.ב.- גם ככה המורים וההורים טוענים שהחופש הגדול ארוך מידי,ואם הילדים כבר מחפשים מסגרת אחרי שהקייטנה נגמרה, ואחרוי חודש מסתובבים בחוסר מעש בין הרגליים,אז ניתן להחזירם לבית הספר, ולהוסיף חופשים בתקופות שבהם אין, כדי לתת לתלמידים עוד ימים על מנת להתרענן בהם ולנוח, בתקופות שבהן אין כרגע חופשים, או כדי שבחגים נוספים לא יהיו לימודים.
|
אתה צודק בהחלט בעניין בחירת הגבולות… אבל בקשר לקיצור החופש הגדול, אני נגד כי דווקא חוסר המעש הזה, הוא מה ש
וגם נותן חופש כזה שאחר כך במשך לפחות חודש לא תרצה עוד חופש. (למרות שדווקא אז יש די הרבה חופשים…בתשרי) |
|
החופש הגדול כל כך כיף אתה לא צריך ללימוד בלי שיעורי בית כיף להיות בחופש הגדול! |
האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.
optikay 
להשאיר תגובה